כשראש ממשלה מכהן מבקש להתארח אצלך בתכנית יש שני דברים שעליך לדעת. האחד, לא אומרים "לא". השני, הסדרה שלך שווה צפייה. לא, לא מדובר בבנימין נתניהו ו"ארץ נהדרת". מדובר בלא אחר מראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר (שגם ביקר בישראל השנה), ובסדרה "תעלומות מרדוק" (Murdoch Mysteries). "תעלומות מרדוק" עלתה לאוויר בשנת 2008 בערוץ CityTV, הערוץ הפרטי השלישי בגודלו בקנדה מבין הערוצים דוברי האנגלית. בשנת 2013 הסדרה עברה לביתה החדש בערוץ הלאומי של קנדה, CBC, שחידשה את הסדרה לעונה שמינית השנה.
הסדרה מגוללת את סיפורו של וויליאם מרדוק, אותו מגלם השחקן יאניק ביסון (Yannick Bisson). מרדוק הוא בלש במשטרת טורונטו של סוף המאה ה-19 אשר פותר את התיקים המגיעים לפתחו באמצעות חידושים טכנולוגיים. לעזרתו באים המפקח תומס ברקנריד (Thomas Brackenreid), המגולם על ידי תומס קרייג (Thomas Craig), קונסטבל ג'ורג' קרבטרי (Constable George Crabtree) אותו מגלם ג'וני האריס (Jonny Harris) וד"ר ג'וליה אוגדן (Julia Ogden), הרופאה הפתולוגית של המשטרה, אותה מגלמת הלן ג'וי (Hélène Joy). הדמויות מבוססות בחלקן על ספריה של מורין ג'נינגס (Maureen Jennings), סופרת קנדית שהתפרסמה בעיקר בזכות הצלחתה של סדרה זו והיא גם היועצת האומנותית שלה.
הסדרה מתרחשת בטורונטו של סוף המאה ה-19. 1895 ליתר דיוק, והדיוק ההיסטורי חשוב בה עד מאוד, החל מהתלבושות והשפה המדוברת ועד הרחובות והטכנולוגיה. כל האלמנטים זוכים למחקר ושחזור מדוקדקים. אפילו דמויות היסטוריות חשובות מתחומי התרבות והמדע באות מדי פעם להופעת אורח, ובין המפורסמים שמגיעים לבקר את מרדוק אפשר למנות את ארתור קונן דויל, ג'ק לונדון, ה.ג'. וולס, ניקולא טסלה, האחים רייט, תומס אלווה אדיסון ורבים אחרים. זוהי סדרה לאנשים שמכירים את ההיסטוריה של המערב, והעובדה שהיא זוכה להצלחה גדולה כל כך בקנדה אומרת לא פחות על הצופים הקנדים מאשר על המפיקים והכותבים שלה.
באתר 9GAG פורסמה רשימה של 33 עובדות שהאמריקאים צריכים לדעת על קנדה. סעיף 10 אומר שהקנדים "אינם כמו האמריקאים". יש להם זהות קנדית ייחודית, הם פשוט טרם הצליחו להבין מהי… "תעלומות מרדוק" היא אחת התשובות לחיפוש הזה אחר זהות קנדית. קנדה, שהושפעה רבות מבריטניה, קיבלה את עצמאותה בשנת 1867, כשלושים שנה לפני התקופה בה מתרחשת הסדרה. כלומר הסדרה, שמתכתבת בהרבה מובנים עם קנדה המודרנית, מנסה לבסס מאפיינים של זהות כבר מהשלבים המאוד מוקדמים של קנדה העצמאית.
מאפיינים כמו רב-תרבותיות, השקעה במדע ומעמד האישה מקבלים בסדרה התייחסות שמאפיינת יותר את קנדה של היום מאשר קנדה של תחילת המאה ה-20. היחס לאוכלוסיות השונות בתוך קנדה היה נוקשה יותר בסוף המאה הקודמת. קנדה הייתה ברובה לבנה ונוצרית והיחס לזרים ומהגרים לא היה חיובי. בניגוד לקנדה של היום, שהיא מדינת הגירה, בשלהי המאה ה-19 הגירה לקנדה לא זכתה לעידוד מצד הממשל וגם היחס של האוכלוסייה המקומית למהגרים נטה לגזענות והושפע מאוד מדעות קדומות. מעמד האישה בקנדה של שלהי המאה ה-19 לא היה גבוה, ובדומה למקומות אחרים בעולם, נשים עבדו בעיקר במשק הבית, קיבלו שכר נמוך בהרבה מהשכר שקיבלו הגברים, איבדו את הזכות לרכוש עם החתונה והתקשו מאוד להתגרש.
ובכל זאת, הדמויות הראשיות בסדרה אינן כאלה. וויליאם מרדוק עשוי להזכיר לחלקכם בלש אחר מההיסטוריה הספרותית-טלוויזיונית דוברת האנגלית (כן, הכוונה היא לשרלוק הולמס של סר ארתור קונן דויל), אם כי אין ספק שמרדוק הרבה יותר ג'נטלמני מהולמס, ואולי פחות מיוסר ואקסצנטרי ממנו. אבל גם מרדוק, כמו הולמס, הוא בלש וגיבור שמשתמש בשכלו כדי לפתור תעלומות. ואם הבלש הוא גיבור תרבות מודרני, כפי שטוען דוד גורביץ בספרו, אז מרדוק הוא הגיבור המודרני של קנדה.
הבלש מרדוק מחפש את האמת גם אם הוא צריך להיאבק לשם כך, ולא ממהר להאשים ללא ראיות חותכות. הוא לא חושש לתמוך בזכותן של האוכלוסיות החלשות יותר, של זרים, למשפט הוגן גם אם זה במחיר של ללכת כנגד מפקדיו (והפרק על האוכלוסייה הסינית בטורונטו הוא דוגמא נפלאה לכך). כדבריו של הרפר: "קנדים הפכו את זה למסורת לעשות את הדבר הנכון משום שהוא נכון" וניתן לראות את המסורת הזאת כבר בדמותו של מרדוק. מרדוק הוא קתולי, אבל מכבד את הדתות האחרות ואף בקיא בחלק ממנהגי היהדות, המסורת הסינית והמיתוסים המצריים. הוא מכבד כל אדם באשר הוא אדם גם אם מפקדיו והאנשים שסביבו מביעים דעות קדומות. הוא מעריץ גדול של קידמה מדעית ואף תרם בעצמו לחלק מהפיתוחים שכיום נראים לנו מובנים מאליהם, כמו סונאר או משתיק קול לאקדח. והוא אפילו משתף פעולה עם בלש ממונטריאול שבקוויבק הצרפתית כדי לפתור תעלומה משותפת, שיתוף פעולה שעולה בקנה אחד עם הדו-לשוניות של קנדה המודרנית.
דמותה של ד"ר ג'וליה אוגדן, הדמות הנשית הראשית בסדרה, היא הפתולוגית של המשטרה, ועזר רב כנגדו של הבלש מרדוק. היא למדה רפואה בתקופה בהיסטוריה שבה ניתן היה לספור את מספר הנשים שלמדו רפואה על אצבעות יד אחת, והפכה להיות הפתולוגית הראשית של תחנה 4 במשטרה בתקופה שבה נשים לא עבדו במשטרה כלל. יתרה מזאת, מרדוק, קרבטרי והמפקח ברקנריד כולם מקבלים את נוכחותה כמובנית מאליה ומקשיבים לדעתה העניינית ברוב קשב ועם הערכה לבעלת המקצוע, זאת על אף שגם היא זוכה לעיתים להערות פוגעניות על שום היותה אישה.
שתי הדמויות, זו של וויליאם מרדוק וזאת של ג'וליה אוגדן, מציגות את הקנדים כאנשים שמוכנים לקבל את השונה ויהיה זה מהגר או אישה ולהתייחס אליו בכבוד על שום היותו אדם. בכך באה לידי ביטוי הגישה ה"רב תרבותית" של קנדה המודרנית, בתקופה שגישה זו הייתה נחלתם של בודדים ולא מדיניות רשמית של הממשלה הקנדית. זוהי בדיוק הגדולה של הסדרה. ההחלה של ערכים מודרניים קנדיים על תקופה בה ערכים אלה עדיין לא הכו שורש יוצרת תדמית של מדינה מתקדמת כבר משחר היותה מדינה עצמאית. אם השאלה שנשאלה היא "מהי קנדה", הרי שהתשובה היא: וויליאם מרדוק וג'וליה אוגדן.
ולסיום, כמה מילים על סטיבן הרפר. ראש ממשלת קנדה הוא אחד הידידים הגדולים של ישראל בעולם כיום, ונאומו בכנסת השנה בעת ביקורו בארץ הוא אחד מהקולות השפויים ביותר בקהילה הבינלאומית של ימינו. הוא מעריץ גדול של הסדרה והופעת האורח שלו ב"תעלומות מרדוק" הייתה הרעיון של בתו, רייצ'ל, גם היא מעריצה גדולה, לשמחת כל צוות השחקנים וההפקה. אבל איך פונים לראש הממשלה על הסט? ובכן, יאניק ביסון, שביים את הפרק דיבר על כך בראיון וגילה שלקרוא לו "כבוד ראש הממשלה" זה קצת ארוך מדי… אם תרצו לגלות איך הוא פנה אליו בסופו של דבר, ואיך היה לביים את ראש הממשלה, צפו בראיון. 🙂
הרפר אמר שהסדרה היא סדרה מאוד "קנדית". היא ממוקמת בטורונטו של תחילת המאה ה-20 ומצליחה להחיות את הדמויות השונות ואת החיים כפי שהתנהלו בקנדה האנגלית של לפני 100 שנה. אין ספק שלצד הדיוק ההיסטורי, יש לזכור שהסדרה היא סדרה אומנותית והגמישות של הדמויות והעלילה ניכרת לעיני כל מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של קנדה. במובנים רבים הסדרה מתכתבת עם קנדה המודרנית ומנסה, באמצעות הדמויות השונות, לבסס את הערכים שמאפיינים אותה כיום כערכים שאפיינו אותה גם בתחילת דרכה כמדינה עצמאית.
Cultureroll 