בולט ג'ורנל – או איך רעיון פשוט עושה שינוי גדול

בערך בתקופה הזאת של השנה, כשקרביץ ואופיס דיפו ודומיהם מתמלאים במבצעים, אנחנו מחפשים יומן לשנה החדשה. מסתובבים בין המדפים, בודקים, בוחנים, מחפשים יומן שיענה על כל מבוקשנו: שיהיה קטן מספיק כדי שנוכל לקחת אותו בתיק מדי יום, אבל גדול מספיק שיהיה לנו מקום לכתוב. שיעזור לנו לארגן את הזמן והמשימות שלנו היטב, שלא נשכח דבר ולא נגיע לדקה ה-90 עם הלשון בחוץ ורשימת מטלות שדחינו בלי סוף. רובנו מוצאים בסופו של דבר יומן. אנחנו פותחים אותו בהתלהבות וכותבים בו את כל מה שצריך, אבל במהלך השנה היומן משום מה נזנח הצידה, אולי כי המבנה שלו הפסיק להיות נוח, אולי כי פתאום יש לנו יותר דברים לכתוב בו ואין בו מספיק מקום, ואולי סתם כי הפסקנו לאהוב את צבע הכריכה שלו. אנחנו מתבוננים בעצבות ואכזבה בדפיו הריקים, אולי אפילו מרגישים קצת אשמה על שקנינו יומן יפה (ויקר) שלא השתמשנו בו. ובסופו של דבר נשארנו עם תזכורות בטלפון, ניסיון נואש לזכור כמה שיותר דברים בראש או שאנחנו משתמשים בפיסות נייר רנדומליות שהולכות לאיבוד בקלות.
אם גם אתם חיפשתם דרך לארגן את כל הדברים שלכם, תשמחו לגלות שמישהו חשב על דרך יעילה לעשות את זה. שמו ריידר קרול (Ryder Caroll) והשיטה נקראת "בולט ג'ורנל" (Bullet Journal) ובקיצור בוג'ו (Bujo). ריידר סבל בצעירותו מ-ADD והתקשה להתרכז ולסיים משימות. גם אם אינכם סובלים מ-ADD, העולם המודרני מספק לנו אינסוף הסחות דעת מכל הסוגים ורובנו מוצאים את עצמנו מתקשים להתרכז (תרימו יד מי שמצליח לא להביט בטלפון יותר מ-10 דקות…). כמות המידע שעוברת דרכנו במהלך היום וכמות המשימות שאותן אנחנו צריכים לבצע וביניהן לנווט מעמיסה על המוח שלנו לא מעט. קרול מדבר בהרצאת TED על העייפות המצטברת מהצורך המתמיד לקבל החלטות, עייפות שגורמת בסופו של דבר להימנעות מהחלטה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו הולכים לאיבוד בתוך הסבך ושוכחים מה חשוב ודורש את תשומת ליבנו עכשיו ומה יכול לחכות. מתוך המחשבה שאנחנו צריכים משהו שיהיה פשוט, נגיש ומודולרי, הוא פיתח שיטה לארגן את המחשבות והמשימות וכל מה שצריך זה מחברת ועט.

ריידר קרול בשיחת TED

קרול פתח אתר שמוקדש ל"בולט ג'ורנל" ובו הוא פורס את הבסיס של השיטה, מסביר איך לעבוד איתה ומפרט את הרעיון מאחוריה ואת יתרונותיה. נוסף על כך, האתר כולל בלוג פעיל שבו כותבים קרול ואחרים שמיישמים את השיטה ומפתחים אותה, ובאים להראות עוד רעיונות ודרכים להשתמש בה. במסגרת הפוסט שלי כאן, אנסה לסכם בקצרה את הבסיס של השיטה לנוחיותכם ואתם מוזמנים לשוטט באתר שלו וללמוד עוד. תזכרו, כל מה שצריך זה מחברת ועט (למעשה, יש מחברת מיוחדת של "בולט ג'ורנל", אבל השיטה עובדת בכל מחברת שנוחה לכם).
1. תוכן עניינים – שני העמודים הראשונים יוקדשו לתוכן העניינים. כתבו "תוכן עניינים" בראש העמוד. כאן תוכלו להוסיף לאט לאט את הנושאים השונים במחברת ואת מספרי העמודים שבהם הם מופיעים כדי שיהיה לכם קל למצוא בה דברים. כן, זה אומר שצריך למספר את העמודים. אני אישית ממספרת כל שני עמודים סתם כדי לחסוך זמן (זה יוצא עמודים אי-זוגיים).
2. תכנון עתידי – שניים או ארבעת העמודים הבאים יוקדשו ל"תכנון עתידי". קרול מחלק את העמודים לשלושה חלקים לעמוד, כל חלק מוקדש לחודש אחר. כאן אנחנו נכתוב אירועים/משימות עתידיים שאנחנו יודעים עליהם כבר עכשיו (בבוא הזמן, נעביר אותם לתכנון החודשי/שבועי/יומי הרלוונטי). אל תשכחו להוסיף את ה"תכנון העתידי" לתוכן העניינים…
3. מפתח – המפתח הוא הדרך שלכם לסמן בקצרה את הדברים ביומן. סימון למשימה, פגישה, רעיון, הערה וכו'. קרול מציג דרך פשוטה של נקודה (משימה), עיגול (פגישה או אירוע), קו (הערה). ניתן להוסיף, למשל, כוכבית כדי לסמן שהמשימה חשובה.
4. תכנון חודשי – קרול מציג דוגמא לעיצוב פשוט ביותר: רשימה של תאריכים + האות הראשונה של היום בשבוע. כאן נכתוב דברים שאנחנו יודעים שיש לנו החודש (אירועים, דד-ליינים, וכו'…). לצד/בהמשך הדפים נכתוב את המטרות הגדולות שלנו לחודש הזה, משימות שעלינו לסיים/לבצע החודש. וכמובן, נוסיף לתוכן העניינים….
5. תכנון יומי – כתבו את התאריך והיום ותוסיפו את כל הדברים שיש לכם לאותו יום (משימות, אירועים, הערות). המטרה היא לכתוב בקצרה, רק בכמה מילים, כדי לאפשר רישום מהיר. אם רישום המשימות הופך להיות מטלה בפני עצמה, אתם לא משתמשים בבוג'ו נכון…..
6. נדידה (או איך לכל הרוחות לעקוב אחרי כל הדברים האלה) – הדרך לעקוב אחר משימות מאוד פשוטה. אם סיימתם, סמנו שסיימתם. משימה שלא סיימתם עליכם להחליט האם תוכלו לסיים אותה בקרוב והאם היא חשובה מספיק. אם כן, סמנו ">" והעבירו אותה ליום הבא. אם לא, או אם תרצו להעביר אותה למועד מאוחר יותר, סמנו "<" והעבירו אותה למקום הרלוונטי ב"תכנון העתידי". כך תוכלו לעקוב אחר המשימות שלכם מבלי לשכוח אף אחת. אם המשימה לא חשובה כלל, פשוט מחקו אותה.
7. אוספים – נניח ואתם רוצים לרכז במקום אחד פרטים ומידע רלוונטיים לשיעור/פרויקט/אירוע/משימה כלשהן. כל מה שצריך הוא עמוד ריק במחברת ולצרף לשם את הכול. לאחר מכן, מספרו את העמוד ותוסיפו אותו לתוכן העניינים. ניתן להכין אוספים של ספרים/סרטים/סדרות/ציטוטים/רעיונות ובעצם של כל מה שעולה על רוחכם.
זהו. עד כאן. הבסיס מוכן.
היתרון הגדול בשיטה הוא שהיא מודולרית, כלומר, ניתן בקלות רבה להתאים אותה לצרכים ולסגנון שלכם (אני למשל, אימצתי כמה מהרעיונות ללימודים ומנהלת מחברת נפרדת לשם כך). משום שהמחברת ריקה, אתם בוחרים איך לחלק אותה ובמה למלא אותה. ואם ניסיתם עיצוב או חלוקה אחת והיא לא עבדה עבורכם, חודש הבא אתם יכולים לנסות עיצוב אחר! אנשים שמשתמשים בבוג'ו מכניסים לתוכו גם דברים נוספים כמו מעקב אחר הוצאות או חיסכון, או מעקב אחר הרגלים שאתם רוצים לאמץ או להיפטר מהם (Habit Trackers). אם אתם אנשים עם חוש ציור ועיצוב, אוהבים דברים ויזואליים או סתם אוהבים לקשקש בזמן הרצאה או ישיבה, יש לכם מקום לעשות את זה. אתם יכולים לבחור צבעים לנושאים (Colour Coding) להוסיף דברים כמו נייר וואשי (Washi Tape) וסטיקי נוטס או להשאיר את הבוג'ו רק עם עט וזהו. תלוי בכם ובמה שטוב ועובד עבורכם.
כמה מילות אזהרה: כמו שאמרתי, הבוג'ו גמיש ויש הרבה אנשים יצירתיים שם ברשת. פינטרסט, אינסטגרם ויוטיוב מלאים בתמונות ובסרטונים של אנשים שמציגים את הבוג'ו שלהם ואת הדרכים השונות בהן הם עיצבו אותו. חלקם מקושטים ומעוצבים מאוד. אבל מאוד… השיטוט בכל אחד מהאתרים האלה הוא כמו קפיצה לתוך המנהרה של אליס. הסוף שלה הוא עולם קסום וצבעוני שאתם לא יודעים איך לצאת ממנו. אז תיזהרו מבזבוז של זמן יקר באתרים האלה ומההרגשה שהבוג'ו שלכם לא מקושט מספיק. מצד שני, שלושת האתרים האלה הם מקום פורה לרעיונות הן לתוכן והן לעיצוב של הבוג'ו שלכם וכדאי לשוטט בהם מדי פעם ולקבל השראה. זכרו, המטרה של הבוג'ו שהוא יהיה שימושי עבורכם, תתאימו את הרעיונות לסגנון שלכם, תנסו ותשנו אם אתם מרגישים שצריך או רצוי.
מאז שקרול פיתח את הבוג'ו, הוא עזב את עבודתו וכיום מתפרנס מהקידום והלימוד של השיטה ושימושיה. מילד שהתקשה להתרכז בבית הספר הוא הפך לאדם שמנהל עסק עצמאי ועוזר לאחרים להתקדם ולהשיג את המטרות שלהם. לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ובמבט על כל המשימות והמטלות שהחיים מטילים עלינו ואלו שאנחנו לוקחים על עצמינו, שווה לנסות את הבולט ג'ורנל. מי יודע, אולי המשימה הזאת שאתם דוחים בלי סוף תושלם סוף סוף?