כמה מילים על ג'סטין טרודו (ואף מילה על היותו חתיך)

אמרו שהוא צעיר מדי, אמרו שהוא לא מוכן. שאלו האם יש מקום, בעולם הציני של המאה ה-21, כש"פוליטיקאי" היא כמעט מילת גנאי, לפוליטיקה חיובית. ג'ון אוליבר טען שהשם "ג'סטין" נשמע כמו שם של פרחח ולא שם של ראש ממשלה. אבל ג'סטין טרודו (Justin Trudeau) עשה את הבלתי יאמן, עלה מהמקום השלישי בסקרים והפך לראש הממשלה ה-23 של קנדה.

עבור הקנדים, ג'סטין טרודו הוא "הבן של". הוא בנו של פייר אליוט טרודו, ראש ממשלה אגדי כמעט בהיסטוריה של קנדה שהיה אחראי בין היתר על כתיבת החוקה הקנדית, על קידום המדיניות הרב-תרבותית שכה מזוהה עם קנדה כיום ועל האמנה לזכויות אדם. ג'סטין עצמו טען במהלך הקמפיין ש"אנחנו חזקים לא למרות ההבדלים בינינו אלא בזכותם", אמירה שמתיישבת יפה עם פועלו של אביו.

 

פייר אליוט טרודו

האינטרנט צהל למראה של טרודו. תמונות שלו נטול חולצה מציג לראווה גוף שרירי מחוטב, ירושה מימיו כמתאגרף למטרות צדקה, הביאה להתלהבות בקרב הנשים והגברים כאחד. היא אף גרמה לפילוג בקרב הפמיניסטיות בעולם בנוגע לשאלה האם אפשר להתייחס לגברים בדומה ליחס לו זוכות הנשים, מה שנקרא "לחפצן" אותם… למתעניינים בתחום הזה, צפי סער מ"הארץ" ערכה סקירה מסכמת של הגישות השונות. ה"ניו יורק מגזין" אף הגדיל לעשות והכין בובה מנייר בדמותו של טרודו שניתן להלבישה לטובת אלה שרוצים להשתעשע ברעיונות שהשתיקה יפה להם.

אבל לג'סטין טרודו הצעיר, שהוביל את המפלגה הליברלית לניצחון ראשון אחרי 10 שנים של שלטון המפלגה השמרנית והעלה אותה משפל חסר תקדים של 36 מושבים בבית הנבחרים לרוב של 187 מושבים, יש כמה רעיונות חדשים להציע. תקראו לו נאיבי, אבל ניצחונו הוא עובדה שמדברת בזכות עצמה.

לא רק פוליטיקאי –הבכור לבית טרודו מבין שלושה אחים, העיד על עצמו בנעוריו שאין לו שאיפה להיכנס לפוליטיקה. הוא שאף להיות מורה ואכן בהכשרתו הוא מורה ומחנך ובמשך מספר שנים לימד בבתי ספר מתמטיקה, צרפתית ודרמה, מה שמעיד על השכלה רחבה במדעים מדויקים והומאניים כאחד. שני אסונות שהכו במשפחה, מותו של אחיו במפולת שלגים ומותו של אביו הביאו אותו לפנות לקריירה ציבורית, קריירה שהובילה אותו לראשות הממשלה ולחזרה לבית שבו גדל בסאסקס 24, אוטאווה. במקביל להיותו ראש הממשלה הוא אחראי גם על ענייני הצעירים בממשל, ובכך הוא משלב את עיסוקו החינוכי עם תפקידו הפוליטי החדש מתוך הכרה בחשיבות החינוך והתמיכה בצעירים. והוא לא היחיד. בקבינט שהרכיב ישנו רופא בתפקיד שר הבריאות, ספורטאית פארא-אולימפי בתפקיד השרה לענייני ספורט ושילוב אנשים עם מוגבלויות ושרת המדע זכתה יחד עם הארגון שבו עבדה בפרס נובל יחד עם אל גור. לא רק פוליטיקאים.

פוליטיקה חיובית – האם זה בכלל אפשרי לנהל קמפיין בחירות שבמרכזו לא עומדת תקיפה של היריב כי אם הצגה של האלטרנטיבה שאתה מציע? הייתכן שפוליטיקאי כלשהו יוותר מרצונו החופשי על אחד מכלי הנשק השחוקים ביותר של קמפייני בחירות באשר הם? מסתבר שכן. ולא די בכך, אלא שיש לזה ביקוש. יש שיקראו לזה נאיביות או אידיאליזם. היו אף כאלו שאמרו שזה ישתנה ברגע שיצטרך לקדם את המפלגה לקראת בחירות. אבל ג'סטין טרודו החליט שהוא לא נגרר לפוליטיקה הישנה הזו, לא יורד לפסים אישיים של עלבונות, והוא הצליח. אמו, מרגרט טרודו, מספרת שאביו היה המחנך של הבנים ולימד אותם כיצד לבנות טיעון ולבסס אותו, כישורים שג'סטין ניצל כשניסה לשכנע את אביו לאפשר לו לצפות בטלוויזיה יותר מחצי שעה בשבוע או ללכת לישון יותר מאוחר. לאחר שנים בהיותו חבר פרלמנט הכישורים סייעו לו לתקוף את הטענות של יריביו מבלי להזדקק לגידופים אישיים. פתגם סיני אומר "מי שמכה ראשון מעיד שהפסיד בויכוח", גם עלבונות וגידופים הם מכה, וטרודו לא התכוון להפסיד.

שקיפות – טרודו דוגל בקשר פתוח יותר עם התקשורת, גם אם השאלות שנשאלות הן קשות. בניגוד לקודמו, הוא מאפשר לחברי הקבינט להתראיין בתקשורת וגם הוא עצמו לא נמנע מלהישאל שאלות לא נוחות. כאן נשאל טרודו על היחס של המפלגה להתנהלותו של אחד מחברי הקמפיין שיצר קשר עם חברות נפט כדי לנסות ולהביא אותן לתמוך בטרודו.

אם הוא ענה על שאלת העיתונאי או התחמק ממנה זאת שאלה מעניינת, אבל לא מורידה מהחשיבות של הכבוד הניתן לעיתונאי ששאל את השאלה ולנכונות להתמודד עם שאלות קשות. בדומה לגישתו כלפי הממשלה ונבחרי הציבור, שתפקידם לשרת את כלל הציבור, כך גם תפקידה של התקשורת לשאול שאלות קשות את נבחרי הציבור בכדי לאפשר לציבור לרדת לעומקם של נבחריה ומעשיהם כמו גם לקבל דיווח אמין ככל הניתן על המתרחש ברחבי המדינה ומחוצה לה.

"בגלל שזה 2015"– התשובה המפורסמת של טרודו לשאלה מדוע היה חשוב לו שבקבינט שלו יהיה ייצוג שווה של נשים וגברים, שהגיעה אפילו לעמוד הפייסבוק של זהבה גלאון. אביו של ג'סטין, ראש הממשלה פייר טרודו אמר ש"לממשלה אין שום עסק בחדרי המיטות של האזרחים". ג'סטין עצמו התבטא לא מעט על כך שהוא מגדיר את עצמו "פמיניסט" ושלדעתו אין לאף אחד זכות לומר לאישה מה לעשות עם גופה. לשם קידום האג'נדה הזו, טרודו מינה אישה לשרה לענייני נשים. העובדה שעדיין נדרש משרד לענייני נשים מעידה על כך שהמצב המגדרי רחוק מלהיות משביע רצון עבור חלק (על אף שהמשרד קיים מ-1971 ובחלקו לפחות הינו סממן לתקופה מוקדמת יותר), אך אין ספק שיש במינוי הבעת עמדה שעולה בקנה אחד עם עמדותיו.

"ראש הממשלה של כולם" – לאורך הקמפיין טרודו נמנע מפלגנות שמאפיינת קמפייני בחירות רבים. הוא לא נרתע מלנסוע למערב קנדה, אזור שידוע בהצבעה למפלגה השמרנית ובחוסר חיבה למזרח, בייחוד לקוויבק ממנה הגיע. בנאום הניצחון הוא ממשיך את הקו הזה ומבטיח להיות "ראש הממשלה של כולם" כשהכוונה היא גם לאלה שלא בחרו בו, כיאה לראש ממשלה במדינה דמוקרטית שנועד לשרת את העם כולו. במכתב פתוח שכתבה לו קסנדרה מבריטיש קולומביה היא אומרת שהיא "לא הצביעה בעדו" אלא "נגד הרפר" וציינה בפניו 10 נקודות שעליו לפעול כדי לקדם. טרודו ענה לה על המכתב הפתוח, הודה לה על האמון שנתנה בו והבטיח לקדם את הנקודות שהעלתה. הוא המשיך וביקש שתעקוב אחר ההתפתחויות, ואם יעלה הצורך, תשלח לו 10 נקודות נוספות…

גם המבנה של הקבינט שלו מעיד על ייצוג מגוון של האוכלוסיה וממשיך בכך את המנהג של ראשי הממשלה הקנדים לאפשר ייצוג נרחב של החברה הקנדית. הוא כולל אבורג'ינים, מוסלמים, אתאיסטים, שר עיוור, שר שהוא ספורטאי פארא-אולימפי, שרה שהייתה פליטה, שר שהוא הומוסקסואל מוצהר ועוד. לא מדובר רק ביציאת ידי חובה לבוחרים על ידי ייצוג כל כך מגוון בקבינט. הייצוג המגוון יוצר בקרב הציבור הרגשה של הזדהות ואמון במערכת השלטונית, שיש אנשים שידאגו לגרום לדברים להיות טובים יותר עבורם, ובכך מקל על הקשר בין הציבור לבין הממשל.

הקבינט של טרודו, 2015

והיו גם נפילות – יש הטוענים שאם הייתה טלוויזיה בימיהם של צ'רצ'יל ורוזוולט אין סיכוי שהעם היה בוחר ראש ממשלה אדם שסבל בעברו מדיכאון וחיבה לטיפה המרה או נשיא מרותק לכיסא גלגלים. אבל האמת היא שהעם רוצה בן אדם, לא תוצר מושלם שיודע תמיד לומר את הדבר הנכון במקום הנכון כמו קופירייטר מנוסה, משום שזה מזויף ומזויף אינו מעורר אמון. וגם טרודו נפל פעם בלשונו בבית הנבחרים כשקרא לשר הסביבה מטעם המפלגה השמרנית "חתיכת חרא", אמירה שהתנצל עליה, כמובן. טרודו אומר בראיון אצל ג'ורג' סטרומבו שהוא מאמין שציבור הבוחרים יוכל להביט אל מעבר למעידות קטנות, לראות את העקרונות שמכוונים אותו ואת המפלגה שהוא עומד בראשה ולבחור מתוך ההכרה בעקרונות אלו.

ואם יש לכם סבלנות או סקרנות אחרי הפוסט הזה, נאום הניצחון של ג'סטין טרודו הוא אולי התמצית של כל הרעיונות שהוא מבקש לקדם. זה לא עניין של פוליטיקה, זה עניין של תרבות. ביידיש קוראים לאנשים כאלה "מענטש". בעברית קוראים לזה בן אדם.