אקדמיה101 – קריאה אקדמית וסיכום

נתחיל מהשאלה המאוד מטופשת (כביכול): למה אנחנו צריכים לקרוא מאמרים וספרים מחקריים?

• מידע – מאמרים וספרים מחקריים כוללים מידע שאספו החוקרים למחקר שלהם ויכולים לשמש אותנו לידע שלנו.
• לדעת מה כבר נכתב –  למה שנמציא את הגלגל שוב?
• למצב את הטענה שלנו בתוך השיח האקדמי – הדבר חשוב בעיקר לשלבים המאוחרים יותר של הלימודים (שנה ג' והלאה), אבל הרעיון הוא לדעת מה נאמר על נושא מסויים כדי לדעת מה אנחנו רוצים להגיד עליו.

לפני שאתם קוראים תחליטו שני דברים: כמה זמן יש לכם ומה המטרה של הקריאה (וכן, גם "לעבור את בחינה" זאת מטרה). הזמן והמטרה יעזרו לכם להחליט איך לקרוא. האם לקרוא את כל המאמר, לקרוא חלקים או רק לסרוק אותו בעיניים.

• קריאה (Reading) – קריאה של מאמר היא קריאה של המאמר במלואו. הדבר שימושי אם המאמר רלוונטי מאוד למחקר שלכם.
• רפרוף (Skimming) –  קריאה של הפתיחה והסיכום, ראשי הפרקים אם המאמר מחולק ולעיתים גם את משפטי הפתיחה והסיכום של כל פסקה. בכתיבה טובה, משפטי הפתיחה והסיכום של כל פסקה הם התמצית של הפסקה ויכולים לתת מידע על התוכן. את אותו הדבר ניתן לעשות כמובן עם ספרים, שבהם מעיפים מבט בתוכן העניינים כדי לקבל את הרושם הכללי של תוכן הספר, וקוראים את ההקדמה שבדרך כלל גם מפרטת על מה יהיה כל פרק והסיכום שכשמו מסכם את עיקרי הדברים. במידת הצורך קוראים את הפרקים הרלוונטיים.
• סריקה (Scanning) – ה- cntl+f של העיניים. רפרוף הוא כשאנחנו מחפשים משהו מסויים בטקסט. תשובה לשאלה, מושג שאנחנו מחפשים להגדיר.

אם אתם מגלים שהמאמר/ספר לא שימושי לכם מסיבה כלשהי, כתבו לכם הערה על כך שהוא לא שימושי ולמה. זה מתסכל  לקרוא מאמר/ספר שוב רק כי שכחנו שקראנו אותו, ועוד לגלות שהוא היה לא שימושי…

ועכשיו לסיכומי הקריאה. דבר ראשון, ביבליוגרפיה, ביבליוגרפיה, ביבליוגרפיה. תקפידו על רישום ביבליוגרפי מדוייק + עמודים. אין דבר יותר מתסכל מלבזבז זמן על למצוא מאיפה הציטוט + להצטרך לוותר עליו לחלוטין רק בגלל שלא מצאתם מאיפה הוא ואתם לא יכולים לשים את המקור שלו…. כדאי אפילו לעשות ביבליוגרפיה מוארת: ביבליוגרפיה שבה בנוסף לפרטים הביבליוגרפיים אתם רושמים בכמה מילים את עיקר הדברים בהם עוסק הספר/מאמר. זה עוזר אחר כך לדעת לאן לחזור, במידת הצורך, וכמובן לדעת לאן לא לחזור (שזה לא פחות חשוב).
תוך כדי קריאה אנחנו מרגישים שאנחנו נזכור לנצח את התוכן של המאמרים והספרים שאנחנו קוראים. המציאות היא שסביר להניח שלא נזכור את הכל לפרטי פרטים. ומשום שפרטי הפרטים חשובים לנו, כדאי לסכם. אבל זהירות! המטרה היא לסכם, לא להעתיק את הספר. תבחרו את המידע בצורה חכמה. כמו כן, סיכום (בין אם במחשב או ידני) מאשר לנו לעבד את החומר, להבין אותו לעומק ולפתח חשיבה ביקורתית.

מה לסכם?

• מי כתב?
• מה הוא חקר (נושא)?
• מה הייתה הטענה?
• איך הוא חקר ומה (מתודולוגיה)?
• מה הייתה המסקנה?
• האם היו טענות נגד (צריכות להיות)? אם כן, אילו?
• באיזה תחומים לא נגע?
• וכמובן מידע ונתונים שיש במאמר או בספר.

כדי לסכם מאמרים או ספרים ניתן להשתמש במגוון דרכים. אפשר להשתמש בכרטיסיות (כמו אלה שמשמשות אותנו ללמוד מילים לפסיכומטרי) ויש גם גרסאות אלקטרוניות של אותו רעיון. אפשר להשתמש בשיטת קורנל שכבר הזכרנו. ואפשר פשוט במסמך וורד או בסיכום ידני כמו אאוטליין. הדבר החשוב ביותר הוא שתזכרו איפה שמרתם את החומר. חלקינו אוהבים להדפיס את המאמרים ולכתוב בשוליים או על סטיקי-נוטס. זה נהדר, אבל כדאי להעביר את החומר לקובץ או את הדפים למקום מרוכז כלשהו או לכרטיסיות כדי שתהיה לנו גישה מהירה לחומר כשנצטרך.
כדאי להוסיף כמה מילים על הקשר והרלוונטיות בין מה שאתם קוראים לנושא שלכם, להעיר במה הוא חשוב, ולהוסיף כמה מהמחשבות שעולות תוך כדי קריאה. זה עוזר אחר כך לשלב את הספרות עם הניתוח שלנו, אבל חשוב להבדיל בבירור מה המחשבות שלנו ומה לקוח מחומר הקריאה (צבעים שונים, רווחים, סוגריים, מה שנוח לכם).

בהצלחה!

 

אקדמיה101 – הרצאות וסיכומים

נכנסתם להרצאה, מצאתם מקום לשבת, הוצאתם את כלי הסיכום שלכם (מחשב או דפים ועט), ברכות. ועכשיו, איך מתמודדים עם שעה וחצי של הרצאה ומסכמים את החומר הזה כדי לזכור ולעשות לנו חיים קלים בבחינות?

דבר ראשון שכדאי לזכור הוא שכדאי להפיק את המירב מההרצאה, כדאי להתכונן אליה לפני. במינימום-מינימום, תעיפו מבט בסילבוס ותדעו מה נושא ההרצאה לשיעור הקרוב. הלמידה היא בדרך כלל למידה נצברת, וכל הרצאה בונה על השיעור הקודם. לדעת מראש מה נושא ההרצאה עוזר להתרכז, להבין ולחבר בין הנושא הנוכחי לבין החומר שכבר למדתם. זה הופך את הלמידה לאפקטיבית יותר וקלה יותר לעיכול.

תוודאו שיש לכם את כל החומרים לשיעור. לעיתים קרובות יש קריאה לשיעור וכדאי לפחות להכיר בכללי את חומרי הקריאה. כמובן שרצוי לקרוא אותם לפני השיעור. (טיפים לאיך להתמודד עם עומס הקריאה באחד הפוסטים הבאים).

בחלק מהקורסים יש גם תרגיל נלווה. התרגילים שונים באופיים ובמטרותיהם מההרצאה והם בדרך כלל כוללים יותר שיח ודיון. חשוב מאוד לבוא מוכנים לתרגילים משום שהם מקום טוב לברר דברים לא ברורים, הזדמנות לחלוק מחשבות ורעיונות עם אחרים ולהתנסות בניתוח טקסטים וחשיבה ביקורתית.

אז אוקיי, קראנו קצת מחומרי ההרצאה מראש, אנחנו יודעים קצת על מה מדובר, הגענו בזמן, התיישבנו במקום החביב עלינו (ואם אנחנו עם מחשב אז ככל הנראה ליד שקע). מה עכשיו? איך מסכמים?

יש דרכים שונות לסכם והדבר תלוי רבות בהעדפה.

1. Outline method – השיטה המסורתית ביותר: פשוט לכתוב ברצף ובסדר השיחה של המרצה. שווה להקפיד על מרווחים נוחים להדגיש את החלוקה הפנימית של התוכן. הדבר עוזר לעין למצוא את המידע הנחוץ כשצריך.
   
2. שיטת קורנל – הרעיון של שיטת קורנל הוא בחלוקת הדף לשלושה חלקים: משאירים רווח רחב יותר בשול הימני (אם אתם כותבים בעברית), רווח בתחתית הדף וחלק רחב שבין לבין לכתיבת ההערות. החלק הרחב מוקדש לכתיבת הערות תוך כדי השיעור. בשול הימני הרחב מוסיפים מילות מפתח ושאלות שעולות תוך כדי. בתחתית העמוד עושים סיכום קצר של התוכן. את הסיכום נעשה אחרי השיעור, נשתדל להיות מדוייקים ותמציתיים ונוסיף גם כמה מהמחשבות שלנו בעקבות החומר הנלמד. השיטה דורשת הכנה של הדפים לפני השיעור וכן זמן קצר לסיכום השיעור לאחר ההרצאה, אבל היא עוזרת למקד את החשיבה ולזקק את עיקרי הדברים.
   
3. Mind mapping – השיטה הזאת מזכירה יותר תרשים זרימה מאשר הערות בצורתן המסורתית של טקסט. הרעיון הוא ייצוג ויזואלי יותר של החומר. יש שיעדיפו לשמור את השיטה הזאת לזמן של סיכומים או הכנה למבחן.
   

אקדמיה101 – מורה נבוכים

ברוכים הבאים לאקדמיה!  אותו מקום קסום שבו שאתם בוחרים את התחום הלימוד שלכם, אין צלצולים, אין תלבושת אחידה ומורים עם קולות מאנפפים, וסביר להניח שאם לא תכינו שיעורי בית באופן קבוע אף אחד לא יקרא להורים שלכם לשיחת "יש לו/לה פוטנציאל, אבל…". מצד שני, למרות כל מה שמורים אומרים בבית הספר, "סטודנט חופשי" הוא ביטוי בעירבון מוגבל. יש מערכת שעות, יש דרישות של קורסים, מטלות, מבחנים, חומרי קריאה, ועיקר החופש הוא באופן שבו אתם מארגנים את הזמן וחומרי הלימוד שלכם וכיצד אתם מבצעים את המטלות הללו. אף אחד לא יגיד לכם את גודל המחברת וצבע העטיפה של כל קורס.

אבל כשהעומס מתחיל להתגבר עולה שאלה אחת חשובה ומציקה: איך? איך מתמודדים עם עומס הקריאה? איך לסכם אפקטיבית? איך לכתוב חיבור אקדמי? מה זה לעזאזל "חשיבה ביקורתית" לכל הרוחות? איך לארגן את כל החומר שאחר כך נמצא אותו כשצריך? איך להתמודד כשאנחנו צריכים לכתוב עבודה אבל יושבים מול דף לבן מאיים? ובכן, בשביל זה אנחנו כאן.

ברוכים הבאים ל"אקדמיה101", המקום המרוכז לטיפים על ה"איך לעזאזל מתמודדים עם הדבר  הזה שנקרא אקדמיה".

אסופת הפוסטים הזאת תכלול רעיונות וטיפים להתמודדות עם קריאה אקדמית, כתיבה אקדמית והדבר הזה שנקרא "חשיבה ביקורתית", אבל גם עם דברים פרקטיים יותר כמו איך לארגן את החומר, מחשב או נוצה ואיך לא לטבוע בעומס. מחובתינו להזהיר שאין מדובר בחוקי יהרג ובל יעבור. הכלל הראשון הוא למצוא את מה שעובד לכם ומה שמתאים לכם (ועולה בקנה אחד עם דרישות החוג והפקולטה והדיסצפלינה). המטרה שלנו היא להציג בפניכם מגוון דרכים שקיימות שם בעולם כדי שתוכלו לבחור ולבדוק מה עובד לכם ולא תצטרכו להמציא את הגלגל מחדש. המטרה היותר גדולה שלנו: להקל במעט את השוק של האקדמיה, שהפלא ופלא, איננה בית ספר תיכון והבחינות אינן בחינות בגרות ולעזור לכם לנווט בה בבטחה.

הפוסטים עוסקים בדברים פרקטיים חוצי פקולטות, אבל מתרכזים בעיקר בפקולטות שעיקר עבודתן הן מילים, קרי מדעי הרוח, מדעי החברה והאומנויות. חלק מהדברים ישתנו מעט משום שהם תלויים במתודולוגיה (על מה זה, נדבר באחד הפוסטים) ואנחנו נעיר את תשומת ליבכם לדבר בבוא העת. אם יש ספק בנוגע לסגנון ביבליוגרפיה שנדרש (יש לדבר הזה סגנונות??? כן, נדבר על זה), הכי טוב לבדוק בפקולטה או בחוג או אצל המתרגל או המרצה. אל תהססו לשאול אותם, בשביל זה הם שם (בין היתר).

הפוסטים יעלו בהדרגה, ואנחנו נוסיף את הלינקים לפוסטים הבאים גם כאן, כדי שיהיה פוסט מרוכז למי שמחפש.

אם יש לכם שאלות או תחומים מסויימים שהייתם רוצים שנתייחס אליהם, נשמח אם תכתבו בתגובות. כמו כן, נשמח אם תוכלו להגיב ולומר מה סייע לכם, מה עזר ומה פחות.

Trinity College, Dublin