סקירת ספרות – "הקוסמים של פעם" מאת קרסידה קאוול

סאר (Xar) הוא בנו של הקוסם הגדול אנקנזו (Encanzo). אוטוטו הוא בן 13 והקסם שלו עדיין לא בא, לאכזבתו הרבה של אביו (וגם שלו עצמו). כדי להשיג קסם, סאר יוצא ליער העבות עם החיות הקסומות שהן חבריו, כדי לצוד מכשפה ולקחת ממנה את הקסם לעצמו. הבעיה – מכשפים נכחדו. מזמן. המלכודת שהוא טומן ביער לוכדת מישהו, אבל לא מי שהוא ציפה. מי שנלכדת במלכודת היא נסיכת הלוחמים, וויש (Wish), שיצאה ליער עם חרב קסומה שגנבה מאמה, המלכה סיקורקס (Sychorax). קוסמים ולוחמים גדלו במשך דורות כאויבים מרים. וכשסאר ווויש ניפגשות ביער, הם מגלים שכוח ישן ואפל חזר להסתובב ביער, ולחכות להזדמנות לפרוץ שוב במלוא הכוח.

סאר (משמאל) ווויש (מימין)

הקוסמים של פעם (The Wizards of Once) הוא הספר הראשון בסדרת הספרים החדשה של קרסידה קאוול (Cressida Cowell). בדומה ל"איך לאמן את הדרקון שלך" (How to Train Your Dragon), גם כאן הדמויות הן סוג של אנדרדוג, אכזבה להורים משום שסאר לא ממש קוסם וגם וויש לא יותר מדי לוחמת. אבל סקרנות ורצון חזק להרפתקה (וגם רצון לרצות את ההורים) מוציאים אותם מהאזור המוגן אל הרפתקה שאפילו ההורים שלהם לא חלמו.

קאוול כתבה ואיירה את הספר והיא משחקת לא מעט עם פונטים ואיורים שמוסיפים אווירה. הכתיבה שלה זורמת, ומדי פעם המספר פונה ישירות לקורא, קצת בדומה למספר סיפורים שפונה לקהל הצעיר בשאלות,  תהיות והערות. מי המספר, אתם שואלים? ובכן, זאת אחת השאלות של הספר ואפילו בסופו הכותבת מסרבת לספר לנו! קצת כמו קליף האנגר בספרות. ולא רק זה היה הקליף האנגר.

שם הספר באנגלית הוא The Wizards of Once, ולמילה Once יש מספר אפשרויות פירוש ותרגום. זאת המילה שאיתה מתחילות אגדות (Once upon a time) וככזו הסיפור מתרחש בעבר הרחוק, "לפני שהאיים הבריטיים ידעו שהם האיים הבריטיים". אבל פירוש נוסף למילהOnce  הוא "פעם אחת". ואכן, משהו קרה לסאר ווויש וחבריהם בספר הזה, משהו שלא קרה ביערות העבותים הללו דורות על גבי דורות של שנים. אבל האם מה שקרה קרה פעם אחת בלבד? או שמא תהיה עוד פעם? ואכן האפילוג רומז בדיוק לזה. לכך שעוד לא ראינו את הסוף של הכוח הישן והאפל שהתעורר ביער…. קליף האנגר כבר אמרנו?

את הספר אפשר למצוא באזור של גילאי 9-12 בחנויות הספרים הגדולות בבריטניה, אבל גם ילדים מבוגרים יותר יכולים ליהנות. הספר השני "הקוסמים של פעם: פעמיים קסם" (The Wizards of Once: Twice Magic) יצא בספטמבר, 2018.

על וויקינגים, דרקונים וסוגים של גיבורים

היקאפ הורנדוס האדק השלישי (Hiccup Horrendous Haddock III) הוא לוחם ויקינגי גדול וחזק, אבל הספרים האוטוביוגרפיים שלו (memoirs) עוסקים בתקופה בה היה ילד ממוצע ורגיל, בכלל לא מרשים בסטנדרטים ויקינגים. העובדה שהוא בן הצ'יף וביום מן הימים יהיה הצ'יף בעצמו לא ניכרה כלל על גופו הרזה וחוסר חיבתו למשחקי כוח וסיבולת. כל ספר, מתוך תריסר הספרים שכתב, עוסק בהרפתקה אחרת שספק יצא-ספק נקלע אליה והדברים המשונים שקרו לו בהן. אליו מתלווים בדרך כלל חברו פיש-לגס (Fish-legs) והדרקון שלו, טות'לס (Toothless). את הספרים תרגמה קרסידה קאוול (Cressida Cowell).

אם אתם קראתם עד עכשיו וחשבתם "רגע, זה מצלצל מוכר… לא היה סרט על זה? משהו עם דרקון?" ודאי הלכתם לגוגל ומצאתם שאכן היה סרט כזה. שמו בעברית הוא "הדרקון הראשון שלי", אבל עליו אגיד כמה מילים בסוף, למען הסדר הטוב.

כל סדרת הזכרונות של היקאפ! 

"איך לאמן את הדרקון שלך" (How to Train Your Dragon) הוא הספר הראשון בסדרה של 12 (!) ספרים שבדומה לסדרות ילדים/נוער אחרות מתחילות עם הגיבור ברגע מכריע בחייו (במקרה של היקאפ כשהוא צריך לעבור מבחן בגרות שכולל לכידה ואילוף של דרקון) והולכות ומתבגרות יחד איתו. כל ספר עוסק בהרפתקה חדשה שבה היקאפ לומד כישור חדש או יותר נכון מגלה שיש יותר מדרך אחת לעשות משהו וכוח היא אולי הפחות עדיפה מכולן (או לפחות, היא לא ברירת המחדל). למעשה, כמובן, קרסידה קאוול היא זאת שכתבה את הספרים, אבל הספרים מתחילים בכך שהם מציינים שהיא רק המתרגמת מנורדית עתיקה. ומשום שמדובר בסרטי פנטזיה לילדים בין 9-12, ההחלטה לציין שכביכול מדובר בתרגום בלבד מעניינת משום שהיא נותנת משנה תוקף להרפתקאות של היקאפ וחבריו. ממש כמו ספר אוטוביוגרפי אמיתי!

הספרים הפכו לספרי שמע (audiobooks) והוקראו על ידי שחקן סקוטי מוכר – דיוויד טננט, שעושה עבודה קולית נפלאה בדמויות השונות. למעשה, הקריאה שלו יושבת על התפר שבין אודיובוק לדרמת רדיו משום שהוא מצליח, רק באמצעות הקול שלו לבנות עולם מלא של דמויות עם אופי שונה והתרחשויות מסמרות שיער. זהו הישג לא קטן ראשית משום שיש מגוון דמויות עם אופיים שונים ושנית משום שגם הספרים של קאוול משחקים עם גופנים וקומפוזיציות על העמוד. מדיום שונה דורש התארגנות שונה, אבל הכישרון והשליטה הקולית כמו גם ההבנה של הדמויות שטננט משיג הופכת את ההקשבה לחוויה.

דיוויד טננט על רקע עטיפת הספר הראשון בסדרה

וכמה מילים על הסרט. הסרט בהחלט חביב למדי ולמי שלא קרא את הספרים הוא מספק שעה ומשהו של צפייה מהנה בדרקונים יורקי אש והמאלפים שלהם. הבעיה העיקרית שלו היא הנפילה לתוך התבנית הרגילה סרטי פנטזיה. סיפור אפי של מאבק בין אדם לטבע (או בין האדם לדרקונים שמציקים להם בלי הרף) וגיבור ייחודי אחד, היחיד מכל השבט (!) שלא מסוגל להרוג דרקון כפי הנדרש, שמוצא את הדרקון המיוחד ביותר, מגלה אומץ ותעוזה יותר מכפי שגופו הצנום רומז, מוביל את החבורה ואת השבט לניצחון אסטרטגי גדול ומלמד על הדרך את החשיבות של העבודה עם הדרקונים ולא נגדם. אבל הדמות של היקאפ בספרים אינה כזאת. הוא לא הופך, בהינף שרביט, לוויקינג שרירי וכוחני, זה שמצליח למצוא את הדרקון הנדיר והייחודי ביותר ועכשיו רק מחכה לקרוע את יריביו לגזרים.  ההפך, הספר חוזר ומדגיש עד כמה ממוצע ורגיל היקאפ היה בתקופה הזאת. הייחוד שלו הוא דווקא ביכולתו לדבר דרקונית (השפה של הדרקונים, לא כוח-על טיפוסי) ובכך לדעת יותר ממה שחבריו לשבט יכולים רק מתוך הקשבה לחיות האלה שוויקינגים רבים רואים בהם כלי ורכוש ותו לא.

כן, היקאפ עושה דברים גדולים. הוא מצליח להימלט מסכנות רבות, ולהציל את השבט שלו לא פעם, אבל נדמה שיותר משזאת אסטרטגיה שגלומה בו ופשוט מחכה לרגע הנכון לפרוץ זה שילוב של שכל ישר ומזל, משהו הרבה יותר יומיומי. ההבדל בין הספרים לסרט מראה הבדל בתפיסה של גבורה ובתפיסה של גיבור ספרותי מהו, ויש שיטענו שהסרט חוטא למקור הספרותי ומעוות אותו לטובת תבניות ידועות ומוכרות (ואהובות? וצפויות?) של הוליווד. השאלה שנשאלת האם אנחנו רוצים גיבור שקל מאוד להזדהות איתו משום שהוא קצת שלומיאל ולא יוצא דופן, אבל לומד את חוזקותיו ולומד לנצל אותן היטב לטובתו או שאנחנו רוצים גיבור אמיץ אבל כזה שעושה לפעמים דברים טיפשיים רק מתוך הרצון להוכיח שהוא "כמו כולם" (ומשום מה "כמו כולם" כולל הריגה של דרקון…)? תחליטו בעצמכם.

עוד הבדל בין הסרט לספר (מקור תמונה: InkedBrownies)