בחיי, אם הוורדפרס לא היה מזכיר לי, ככל הנראה יום הולדת חמש (!) של הבלוג היה חולף על פני בלי ששמתי לב ואולי הייתי נזכרת בו בעוד חודש או משהו. לא תגידו גיל שש, הכנה לכיתה א'. סך הכל גן חובה…
אבל וורדפרס כן הזכיר לי ופתאום הסתבר שלי שהדבר הזה, שהתחיל משלושה רעיונות קטנים שלא היה לי איפה לפרסם אותם וגדל להיות המקום הקטן שלי ברשת הקורים הגדולה של האינטרנט קיים כבר חמש שנים. איך הזמן רץ כשנהנים, הא?
אז מה היה לנו השנה? ספיישל פוסטים על הארי פוטר שחגג השנה 20 שבהם נסקרו הספרים, הסרטים, ואותו מאמר שטען שהקריאה בספרי הארי פוטר תהפוך אותנו לאנשים טובים יותר. פוסט פופולארי נוסף היה הפוסט על הבולט ג'ורנל. ככל הנראה חלקנו חולקים רצון עז לארגן את החיים שלנו ולא לחוש את עצמנו טובעים בקצב החיים המודרני. שני פוסטים נקראים נוספים הם סקירה של הספר "רקוויאם לשלום" של פבלו אוטין והניסיון שלי עם סרט המתח-אימה, השומרוני הרע. אבל הפוסט שנקרא הכי הרבה הוא מה שהוורדפרס מגדיר כ"בית/ארכיון" שזה שם כולל לעמוד הנחיתה של הבלוג (אני חושבת…) :D מה טוב לגלוש אך טוב יותר לנחות.
נדמה גם שהבלוג הופך להיות יותר ויותר בינלאומי עם כל שנה חולפת. מבקרים בבלוג הגיעו מישראל (כמובן), ארה"ב וקנדה, אירופה לסוגיה ועד אסיה. חלקם ככל הנראה הגיע בטעות כשניסו לחפש פתרונות מתמטיים ל"משוואה בשלושה נעלמים" והגיעו לפוסט על סדרת הנוער הישראלית "נעלמים" (בטח סיננו כמה קללות בדרך, בכל זאת, לא עזרתי להם בשיעורי בית…) או שחיפשו "צעירות יפות מקוריאה" (איך לכל הרוחות זה הביא אותם לבלוג שלי?). בכל מקרה, נחמד לראות עוד אנשים מסתובבים בבלוג.
זאת הייתה אולי שנה רגועה יותר, שנה שבה הבלוג לא היה המרכז אבל הוא התמיד וגם אני התמדתי איתו. אני מודה לכל המבקרים הקבועים ומזדמנים שבזכותם אני מתמידה ומקווה שתבואו לבקר שוב!
Cultureroll 