אוקסברידג' – התחלות עקובות מדם

היריבות בין האוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' ידועה ברבים זה שנים ארוכות. כל אחת מנסה להוכיח שהיא הכי טובה… מי מובילה במספר פרסי הנובל שחוקרי זכו (נכון לכרגע קיימברידג' מובילה) או במה הן ידועות יותר (המיתוס הוא שאוקספורד היא ה-מקום למדעי הרוח ופוליטיקה וקיימברידג' למדעים). מירוץ הסירות על התמזה שמתקיים מאז 1829 בין שתי האוניברסיטאות הופך למפגן עידוד אוניברסיטאי (על אף שאוקספורד הייתה הראשונה לזכות קיימברידג' מובילה בחישוב הכללי 83-80). אפילו גוונים של כחול נקראים על שם האוניברסיטאות (כן, כן, יש כחול אוקספורד וכחול קיימברידג'). והכי חשוב, בוגרי שתי האוניברסיטאות ידועים בגאוות היחידה שלהם, כמעט כמו אגודה סודית שבה אם אתם בוגרי אוקספורד ופגשתם בוגר אוקספורד בטיול בקצה השני של העולם תוך שנייה אתם חברים משכבר הימים. מה שנקרא מצאתם "מישהו משלנו".

OXBRIDGE BOAT RACE

OxBridge Boat Race שימו לב לצבעים!

כל אלה פרטים ידועים. אבל יש פרט אחד קטן קצת פחות מוכר. לשתי האוניברסיטאות היריבות שורשים משותפים, כאלה שיכולים להסביר במשהו את הכינוי שדבק ביריבות-ידידות שלהן: אוקסבריג'. השורשים האלה נוגעים לתקרית מעט מפוקפקת שהתרחשה בימי הביניים בראשית המאה ה-13 ותחילתה ברצח. או הרג בשגגה. או בקיצור, כדי להיות הוגנים ואקדמיים בלי לשפוט, נערה עובדת נמצאת בלי רוח חיים לאחר שגבר לבוש בבגדי אוניברסיטת אוקספורד נראה עוזב את חדרה.

s-l300

Academic Dress (אילוסטרציה)

הכתבים על התקרית מעטים וישנים, המניע לא ברור, התקופה לוטה בערפל של ויכוחים אידיאולוגיים ופוליטיים הנוגעים לסוגיות של דת ומדינה והיחסים בין המלומדים אנשי הדת לבין אנשי העיירה החילונים לא טובים בלשון המעטה. ימי הביניים לא ידועות בארכיונים המדוקדקים שלהם וגם העדויות על המקרה המפוקפק הזה מעטות להחריד. פרט לפסקה קצרה בספר "פרחי ההיסטוריה" (Flores Historiarum) מאת רוג'ר וונדובר (Roger Wendover) שנכתב כמה שנים מאוחר יותר (ויש לציין שהוא עצמו לא היה באותה תקופה באוקספורד) ואולי מקור או שניים נוספים מפוקפקים לא פחות, אין הרבה ידוע על התקרית, מה גרם לה, מה קרה בה ומי האשם. מה שידוע הוא שהנערה נמצאת מתה ושבמותה מואשמים מלומדים מהאוניברסיטה של אוקספורד. משלא הצליחו למצוא אשמים ועלה החשש שהאוניברסיטה לא תמצה את הדין עם האשמים (משום שחברי האוניברסיטה, בהיותם אנשי דת, לא היו נתונים תחת החוק של העיר אלא תחת חוקי האוניברסיטה), לקחו אנשי העיר את החוק לידיים ותלו בכיכר שניים מחברי האוניברסיטה (יש ויכוח על מספר הנתלים והוא נע בין 1 ל-3). ראו חברים נוספים שגורלם לא יהיה טוב אם יישארו, לקחו את מעט מטלטליהם ובאישון הלילה ברחו מאוקספורד.

המלומדים שמו פעמיהם אל עבר מקומות נוספים עם מלומדים אבל אלה היו מעטים עד מאוד. אוקספורד הייתה האוניברסיטה היחידה באנגליה דאז והיחס הכללי למלומדים לא היה טוב כך שלא כל מקום היה מקבל אותם בזרועות פתוחות, ושלא נזכיר שהם ברחו משערורייה לא קטנה. חלקם הדרים אל עבר רידינג שם היו להם חברים ושם נשארו וחלקם הצפין אל קיימברידג' שממנה באו במקור. כי במצב חירום תמיד בורחים הביתה. קיימברידג' של אותה תקופה הייתה עיירה לא גדולה, באזור בעייתי מבחינת מזג האוויר והאדמה והכי חשוב – לא הייתה שם אוניברסיטה. שמלומדינו יתייאשו? לא ולא! ב-1209, באותה שנה של התקרית, הקימו בורחי אוקספורד את אוניברסיטת קיימברידג'. משם, הכל היסטוריה.

education-schools-cambridge-edges-oxford-to-top-university-rankings-dsapsted_13958_t12

אוניברסיטת קיימברידג' (קינגס קולג')

סיפור עסיסי כזה, שבו רב הנסתר על הגלוי, רק מחכה ליד האומן שתמלא אותו בנפשות חיות ופועלות, בני אדם בשר ודם. לרגל חגיגות 800 שנה לקיימברידג' בשנת 2009, לקחו על עצמם את תפקיד הכתיבה סוזנה גרגורי (Susanna Gregory) וסיימון בופורט (Simon Beaufort), סופרים שמתמחים בסיפורי מתח שמתרחשים בימי הביניים. סוזנה גרגורי הוא שם העט של אליזבת' קרויס (Elizabeth Cruwys), אקדמאית מקייברידג' שידועה בסדרת ספרי המתח הימי-ביניימים של הרופא מת'יו ברטולומאיו. ניתן בקלות להבין מדוע לא יכלה לסרב לרעיון להשתעשע עם הסיפור הזה…

"התחלה עקובה מדם" (Bloody Beginnings) מנסה להשלים את הפערים שהשאירו ימי הביניים. השמות מבוססים על שמות של אנשים אמיתיים מהתקופה ועל המידע המועט שנמצא עליהם. חלקם מופיעים כבעלי תפקידים ברשימות האוניברסיטה או הכנסייה. ג'פרי גרים הוא אחיו של אדם, אחד המלומדים שנתלה, ומותו בטרם עת של אחיו בצורה כה מזעזעת ולא צודקת לא נותן לו מנוח. מישהו מחברי האוניברסיטה לא רק שהביא למותה של נערה אלא גם היה שפל מספיק כדי לתת לחבריו להיענש במקומו. לא היה ספק בליבו שהאחראי נמצא בין חבריו. השאלה היא מי? הסיפור הקצר מתאר את החקירה של ג'פרי, את התגליות שהוא מגלה, את היחסים בין החברים שנותרו וברחו ולבסוף אפילו את הרוצח! אלה כמובן פרטים פרי הדימיון של הכותבים, אבל תודו שזה חתיכת סיפור ודרך מאוד מעניינת לציין את יום השנה לאחת האוניברסיטאות הותיקות והטובות בעולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s