Straight no Chaser, please.

בעבר דובר כאן בבלוג על Barbershop singing שהיא שירת אקפלה. בהמשך לפוסט המוסיקאלי ההוא, גם הפעם המוקד הוא שירת אקפלה, שירה ללא ליווי. תתפלאו כמה דברים אפשר לעשות עם הקול האנושי.

קבוצת הבנים Straight No Chaser נפגשה באוניברסיטת אינדיאנה, ארה"ב, ב-1996. לאחר כשלוש שנים של עבודה משותפת נבחרו ללהקה, המונה 10 חברים, שלושה חברים חדשים כדי למלא את מקומם של אלה שסיימו את חוק לימודיהם. אבל ב-2006 סרטון ישן של העשיריה המקורית עלה ליוטיוב, זכה ללמעלה מ-16 מיליון צפיות ותפס את תשומת הלב של מפיקים ב-Atlantic Records. לאחר הפנייה מהחברה, עשרת החברים המקוריים התאחדו שוב לעבודה משותפת על חמישה אלבומים והמון הופעות. לאורך השנים השתנה מעט הרכב החברים בלהקה, אבל הלהקה ממשיכה להופיע ולהקליט ואף שיתפה פעולה עם פול מקרטני וקריסטן בל.

פליקס מנדלסון, מלחין גרמני בן המאה ה-19, אמר פעם ש"מדברים כה הרבה על המוסיקה ואומרים כה מעט. למעשה, אם הייתי חושב שמילים מספיקות, ודאי הייתי מוותר על חיבור מוסיקה". אז אמנם הוא מדבר על מוסיקה קלאסית, ללא מילים, אבל הנקודה שהוא מעלה נכונה מאוד. בואו ניתן למוסיקה לדבר.

Straight no Chaser – theme song

All about that Bass. Who said only Tenors can sing the lead?

Christmas Can Can

 

Text me merry Christmas ft. Kristen Bell

 

ואת השאר, אני בטוחה שתגגלו ותגלגלו בעצמכם. 🙂

תמונה אחת, 500 מילים: אסותא

פעם, לפני הרבה שנים, היא נקראה "אסותא", כשסבא שלי רק פתח אותה באחת הסמטאות העסוקות של העיר. אשתו, סבתא שלי, רצתה לקרוא לה "תרופות סבתא", אבל סבא העדיף שם חיובי. שם אופטימי. "תרופות מזכירות לי מחלות", אמר.

זאת הייתה חנות קטנה, 20 מ"ר בקושי, עמוסה לעייפה מדפי עץ בגדלים לא אחידים ששכן נגר עשה לו טובה ועזר לו לנסר ולתלות מהשאריות שנשארו לו בסדנה. סבא לא היה נגר. סבא היה מהנדס. והוא ידע לחשב בדיוק כמה סחורה כל מדף יכול לסחוב בלי ליפול. "על המדף העליון שים 5 צנצנות גדולות, 7 קטנות וכמה שקיות. על המדף התחתון אתה יכול לשים יותר". פעם אחת שמתי צנצנת מיותרת באחד המדפים והוא קיבל קצת עוקם. סבא רתח מזעם. הוא הרי חישב את כל המשקלים בדיוק של יקה. אבל הוא גם נרגע מהר. מתלקח מהר ונרגע מהר. אופי קצת לבנטיני. אולי בגלל זה הוא הגיע לכאן, למזרח התיכון חמום המזג.

אחיו המנוח היה פרוביזור, מנהל בית מרקחת שכונתי שם באירופה, והוא לימד את סבא שלי את כל סודות המקצוע. דברים שלומדים רק מניסיון של הרבה שנים. ועם הניסיון הזה סבא פתח את "אסותא". יש בחנות ריח מיוחד. ריח של חליטות תה וצמחי מרפא ושמן אתרי, כולם מתערבבים יחד לנינוח ייחודי שאפשר להריח מקצה הסמטה ועד קצה. מי שמחפש את החנות לראשונה, אנחנו אומרים לו "לך בעקבות הריח". קצת כמו החתול הרעב בסרטים המצוירים.

והיו לו כל מיני "חתולים" שהריח של החנות הביא אליו, והוא מעולם לא השיב את פניהם ריקם. יהודים, ערבים, תיירים שנשארו פה תקופה ארוכה, כולם ידעו שבעת צרה, אפשר לבוא לחנות הקטנה של סבא והוא ייתן את מה שיעזור. קמומיל לבטן כואבת, ולריאן לעצבים מרוטים ותקופות לחוצות ומליסה לשיפור הזיכרון לתלמידים וסטודנטים שיושבים בלילות לשנן היסטוריה וספרות ונוסחאות בפיסיקה ומתמטיקה. הוא היה מקבל את כולם, בלי יוצא מן הכלל. אבל היה לו כלל אחד. הפוליטיקה – מחוץ לדלת. "אני מתעסק באנשים, לא בפוליטיקה" נהג לומר. וככה הוא למד קצת ערבית, איך לשתות קפה טורקי, ולשמוע מוזיקה מוזרה כזו, כזו שגרמה לסבתא לענטז במפתיע בחנות. אפילו הוא מצא את עצמו מוחא כפיים לקול התופים והקצב ברגע ראשון של היסח דעת. הלקוחות, לעומת זאת, שמעו קצת מוזיקת קלייזמרים והומור יהודי.

אבל הזמן עבר, אנשים הגיעו ועזבו, עברו דירה או מדינה, וגם החנות של סבא השתנתה. עכשיו במקום מרקחות מעשה ידיו, ממלאים את המדפים הישנים מוצרי בריאות שונים ומשונים. טחינה אורגאנית, תה ירוק יפני, תה ירוק סיני, סויה וטופו, מוצרים ללא גלוטן, ללא סוכר, מופחת שומן. הכול תלוי בכתבה הכי חדשה בערוץ טלוויזיה כזה או אחר, או בדיאטה שידוענית כזו או אחרת החלה לעשות, או בטרנד הפופולארי האחרון בארה"ב שתמיד מגיע באיחור של כמה שנים. בכל זאת, יש לו אוקיאנוס שלם לחצות. סבא ודאי היה אומר שבמקום כל ה"ללא" האלה, וכל האופנות האלה, עדיף פשוט להקפיד על המלצתו של הרמב"ם. "בריאות" אמר הרמב"ם "איננה מילה כי אם ראשי תיבות שפירושם בולם רוגזו, יפחית אוכלו ויגביר תנועתו." ככה סבא היה מצטט תמיד באוזני לקוחותיו ועל הדרך מסביר להם את פשר השם של החנות.

"אסותא". אבל היום מי יודע מה זה "אסותא"? שם של בית חולים. וסבא הרי רצה שם אופטימי. אז לפני כמה שנים שינינו את השם. ל"תרופות סבתא".

צילום: אלי מוצ'ניק

צילום: אלי מוצ'ניק

על הפרויקט: תמונה אחת, 500 מילים