ויברציות טובות – סקירה

"פעם היו לי חברים מרקסיסטים, חברים סוציאליסטים, חברים אנרכיסטים, חברים שלא אכפת להם מכלום. אבל אחרי שהתחילו 'הצרות', יש לי רק חברים קתולים וחברים פרוטסטנטים". כך מתאר טרי הולי לנערה במועדון את מצב החברים שלו ואת המועדון הריק מאדם. במשפט אחד סיכם את המציאות המדממת של בלפסט, אירלנד, של שנות ה-70 של המאה הקודמת.

הסרט "ויברציות טובות" (Good Vibrations) מספר את סיפורו של טרי הולי (Terri Hooley), "הסנדק של הפאנק" באירלנד של שנות ה-70. הוא התחיל את הקריירה שלו בתור די.ג'יי עד שהתחילו 'הצרות', כך הם כינו את המלחמה שפרצה בצפון אירלנד בשנות ה-70, ולאף אחד לא היה חשק לרקוד. בחיפוש אחר תעסוקה אחרת, הוא החליט לפתוח חנות תקליטים בשם "ויברציות טובות", על שם השיר של הביץ' בויז, ברחוב הכי מפוצץ בעיר (So to speak…). יום אחד הוא הלך לראות הופעה של להקה צעירה, והתאהב. כשהוא הציע להפיק להם אלבום, הם טענו שהוא שיכור (והוא אכן היה שיכור, אבל הוא הפיק את האלבום בכל זאת). ואז הוא החליט לצאת איתם לסיבוב הופעות באירלנד.

בדרכם חזרה עוצרים אותם חיילים לבדיקה. כשהם שואלים את החבורה העליזה מאיפה הם בבלפסט התשובות שהם מקבלים הם "צפון", "דרום", "מזרח", "מערב". והחייל שואל את טרי: "אתה רוצה לומר לי שיש לך כאן קתולים ופרוטסטנטים?" "מעולם לא חשבתי לשאול אותם" ענה טרי.

תמצית הגישה שלו לחיים.

 

הסרט, שעוקב אחרי פועלו של טרי הולי, שזור צילומים של התקופה והניגוד הוא רב. על רקע צפון אירלנד המדממת במלחמת אזרחים דתית ופוליטית, קתולים-פרוטסטנטים, יש משוגע אחד עם חלום לשמוע ולעשות ולהפיץ מוסיקה. ויותר משהסרט הוא סרט על ההיסטוריה של אירלנד בתקופה הזו בתולדותיה, על מוסיקת פאנק או על דמותו של טרי הולי, הוא סיפור על עולם מטורף ואזהרה. כי מחוץ לגבולות הממלכה הבריטית מעטים מכירים את ההיסטוריה של אירלנד. ומעטים מכירים בעובדה שמה שקרה באירלנד יכול היה לקרות בכל מקום אחר בעולם שבו דעות עולות בחשיבותן על החיים.

וזהו גם סרט על תקווה. כי בן אדם אחד האמין שמוסיקה היא אופציה טובה יותר מאקדחים ופצצות, וש"יש יותר מדרך אחת לנצח".