פוקושימה ומעבר – סקירה של יום עיון באוניברסיטת חיפה

לאסונות יש נטייה לקרב בין אנשים. לאסונות כמו "האסון המשולש" שהכה במזרח יפן לפני שלוש שנים יש נטייה לשנות סדרי עולם. ב-11 במרץ 2011 הכתה במזרח יפן הרעידה החזקה ביותר שנמדדה בה, 9 בסולם ריכטר. אבל יפן, הערוכה לרעידות אדמה, עמדה בה בגבורה. האסון האמיתי היה הצונאמי שהגיע לחופי יפן, במקומות מסוימים עד לגובה של 40 מטרים, וסחף ערים שלמות על בנייניהן ותושביהן. אבל לא רק בערים פגע הצונאמי. הוא פגע גם במערכות הקירור של הכורים הגרעיניים בתחנת הכוח פוקושימה, שהביאה להתכה של ליבת הכור ולפליטה של קרינה רדיואקטיבית עצומה. האסון הגרעיני בפוקושימה הוא השני החמור בהיסטוריה, אחרי צ'רנוביל ב-1986.

יום העיון שהתקיים השבוע באוניברסיטת חיפה בנוכחות השגריר היפני, הידאו סאטו, ושגריר ישראל ביפן בעת האסון וכיום מנכ"ל משרד החוץ, ניסים בן שטרית, הוקדש למבט ממרחק הזמן של שלוש שנים על האסון.

השגריר סאטו דיבר בעברית צחה ותיאר את ארבעת הדברים המפחידים ביותר ביפן: jishin, kaminari, kaji, oyaji (רעידת אדמה, רעם, שריפה, אבא). גם ברשימה המכובדת הזו, רעידת האדמה עומדת במקום הראשון. אבל כאמור, לא הייתה זו רעידת האדמה כי אם הצונאמי שגבה את המחיר הכבד ביותר, כאשר התפרס על שטח של למעלה מ-500 קמ"ר לאורך רצועת החוף מהוקאידו שבצפון ועד כמעט טוקיו הבירה. אין ספק שבמדינה מתורגלת ומאורגנת פחות הנזק יכול היה להיות עצום יותר, אך גם כך, הבנק העולמי אומד את הנזק בכ-265 מיליארד דולר.

שגריר ישראל ביפן בעת האסון, ניסים בן שטרית סיפר איזה סיוע יכולה להגיש מדינה קטנה כמו ישראל למדינה שיש בה הכל. ישראל שלחה ליפן בית חולים שדה ומשלחת רפואית, לאחר שבית החולים במינאמי-סנריקו, אחת הערים שנפגעה קשה ביותר בצונאמי, יצא מכלל שימוש. הבאת בית החולים והרופאים ליפן הצריכה שינוי בחקיקה שכן עד אז רופאים שאינם יפנים לא יכלו לעסוק ברפואה ביפן. המטופל הראשון של בית החולים היה ראש העיר של מינאמי-סנריקו, ששרד את הצונאמי וזו הייתה הפעם הראשונה שבה נבדק לאחר האסון. עד היום, בית חולים השדה הוא היחיד שעובד במינאמי-סנריקו.  הסיוע הישראלי זכה לתהודה חיובית ביפן והערוץ הציבורי, NHK, אף עשה על כך תכנית.

פרופ' רותם קובנר דיבר בהרצאתו על כך שהאסון היה במידה מסוימת צפוי שכן יפן למודת רעידות אדמה בשל מיקומה הפיזי וכן העובדה שהכורים הגרעיניים מוקמים כולם על קו החוף כדי לאפשר את תפקודן של מערכות הקירור הופך אותם לפגיעים יותר במקרים של רעידות אדמה, זאת נוסף על היות הכורים יחסית ישנים משום שרובם נבנו בשנות ה-60 וה-70. גם מבין האסונות שפקדו את יפן בעבר כמו רעידות האדמה בקובה (1995) ובטוקיו (1923), היה האסון הזה יוצא דופן.

בין הדוברים היו גם נציג המשלחת הרפואית, ד"ר שי פינטו וד"ר שלומית ברסלר שהגיעה ליפן בחסות פרוייקט ישראייד. אשר דיברו על הסיוע הישראלי והפערים התרבותיים בין ישראל ליפן. ד"ר פינטו דיבר על ההכנה של המשלחת הישראלית לתרבות היפנית וכן לעובדה שהרופאים הישראלים, בהיותם "חסרי דיסטנס", טיפלו ביפנים גם בביתם. ד"ר ברסלר, שהגיעה ליפן במסגרת פרוייקט ישראייד, סיפרה על הטיפול באמנות ששימש את הצוות הישראלי בטיפול בתופעות של פוסט טראומה בנפגעים היפנים. התרבות היפנית היא תרבות של איפוק וביטוי רגש לא נפוץ בה, כמו גם הסטיגמה שיש לטיפול פסיכולוגי מונעת מאנשים לפנות לעזרה. ד"ר ברסלר הדריכה יפנים כיצד לעבוד עם קבוצות בטיפול באמנות, שאינו נתפס כ"טיפול" של ממש ועל כן אינו סובל מסטיגמות שקיימות לטיפול פסיכולוגי, מה שאפשר ליפנים לפרוק רגשות כמו כעס, רגשות שבדרך כלל לא נהוג להביע כלפי חוץ.

ביפן יש 54 כורים גרעיניים, נכון להיום כולם מושבתים, וסוגיית אנרגיית הגרעין נידונה במסגרות שונות ביפן, בעיקר משום שמאז האסון מתגברת הקריאה בקרב העם לוותר על האנרגיה הגרעינית. עם זאת, התחליפים של אנרגיה גרעינית, כגון נפט וגז טבעי, בעייתיים ליפן משום שהיא דלה במשאבים ונשענת על יבוא בלבד, בניגוד לאנרגיה גרעינית שהיא תוצרת יפן. לסוגייה זו נדרשה ד"ר רחל שאול, שעסקה בהרצאתה במדיניות האנרגיה של יפן ובמרכיבים השונים המשפיעים על ההחלטה להמשיך או לא להמשיך להשתמש באנרגיה גרעינית, אנרגיה שעד האסון סיפקה כ-1/3 מצריכת החשמל של יפן.

ואיך אפשר בלי אמנות? ד"ר איילת זהר דיברה על היצוגים של האסון באמנות העכשווית והראתה צילומים של קינושיטה אומה (Kinoshita Uma) שבפרויקט "Lost" מצלמת את הבית בתוך המים של הצונאמי ואת האוניות ביבשה. אוזאווה טסויושי (Uzawa Tsuyoshi) משתמש בירקות מאזור האסון, שאינם ראויים עוד למאכל אדם, בתור מיצג איקבאנה (אמנות עיצוב הפרחים) ומכין מהם "כלי נשק" במסגרת הפרויקט "Vegetable Weapon". אמאדה טסוקו (Amada Tasuku) מתאר בפרויקט "Disaster and Silence" מה קורה כאשר האסון יוצא משליטה. ואלה רק דוגמאות.

פרופ' כריסטופר פוקרייר (Christopher Pokarier) מאוניברסיטת וואסדה ביפן, דיבר על השימוש לטובה או לרעה שנעשה באסון. למעשה, אסון טבע הוא נייטרלי, הוא לא רע ולא טוב. האלמנט האנושי של האדם הנקרה בדרכו של האסון הוא שגורם להגדרתו כ"רע" או "טוב", "משמעותי", "משנה סדרי עולם". והאסון המשולש אכן מהווה נקודת ציון ביפן. מרצים רבים ביפן ומחוצה לה מיהרו "לפרש" את האסון ולהוציא ספרים עליו, אך ברוב המקרים האסון שימש חיזוק לטענות ורעיונות שהועלו כבר קודם כך שלמעשה האסון שימש רק לחיזוק הטיעונים. נושא אחר עליו דיבר הוא הניסיון היפני למתג את עצמה מחדש בעקבות האסון, ואכן הממשלה היפנית קידמה ביתר שאת את מדיניות "Cool Japan", מדיניות שנועדה, בין היתר, לשפר את תדמיתה של יפן בעולם.

אחרון הדוברים היה ארז סולומון, אדריכל ומרצה בבצלאל ובאוניברסיטת ווסדה שדיבר על ההשפעות של רעידת האדמה על העולם ועל יפן ועל התכנון המחודש של הערים שנהרסו בצונאמי. רעידת האדמה הפכה את יפן לרחבה יותר ושקועה יותר ואף קיצרה את היממה בשבריר השנייה. פעולות השיקום התרכזו בשלושת השנים מאז האסון בניקוי השטח ובבנייה של מגורים זמניים עבור המפונים מאזורי האסון ומאזור פוקושימה, אבל בנייה ממשלתית מחודשת טרם הגיעה למימדים שהולמים את הביקוש. עם זאת, מתרבות יוזמות פרטיות כמו "Home for All" ו"Archi-Aid" המבקשות לקדם את השיקום האדריכלי של אזור טוהוקו.

עם הנוף למפרץ חיפה, כשהאורות במפרץ כבר דולקים, הסתיים יום העיון שהוקדש לאסון ביפן. כולנו תקווה שפעולות השיקום יתגברו ושהרקמה האנושית שניזוקה באסון תשוב ותבנה את חייה.

תמונה: EPA800_tgcpwfz3rmposaiuvqqlpaamtmqyxd5g

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s